שולחים לזכרם

אור היה חבר אמת. היינו יחד במגמה בלימודים ואני לא הייתי מאה אחוז בה, והוא ממש היה המלאך השומר שלי שם. לא הפסיק לעזור לי. היה מתקשר ומתעקש שאבוא לשיעורים, שנעשה עבודות ביחד והוא יעזור לי". "אומרים שחברים נמדדים ברגעים קשים וברגעי משבר, ואתה, בכל הזדמנות אשר ניתנה ברגעי צרה וברגעי קושי, התעלית ועזרת, נתת יד שצריך ושמחת עם חיוך רחב מאוזן לאוזן שאי אפשר היה להישאר אדיש אליו."

קצין ממעלות, מסיירת נח"ל ,נהרג בעזה לפניי כחודש.יים. בחור משכמו ומעלה, היה תלמיד מצטיין, קצין מצטיין והתנדב בכל מקום ובכל שלב בחייו. היה נערץ על חניכיו בבני עקיבא וכמובן על חייליו! יהיה זכרו ברוך🙏

את יאיר היו מזהים מהחיוך. כזה שהתחיל מהפה אבל הגיע עד לעיניים והאיר על כל מי שנגע בו. הוא אהב את החברים שלו והמשפחה ואהב את הארץ הזו מאוד, עד כי התעקש בכל מאודו להצטרף לחזית מתפקיד עורפי בו החזיק בשבעה באוקטובר. אנחנו מספרים עליו שהיה אדם של חיבורים. למד בתיכון מעורב ובאמת בזרם המנחמים ראינו את כל גווני החברה הישראלית. אבל זו לא רק סיסמה - זו הדרך שבה יאיר חי את חייו מהדרכה בצופים, דרך תפקידים משמעותיים בצבא וכאח בכור במשפחתו. הוא דאג שאחרים ירגישו בנוח, שיהיו שמחים ובעיקר ניכרה בו אותה תחושת שליחות בה חי את חייו עד לאותו יום שישי ארור בו נפל בקרב בעזה. החיוך שלו עוד מאיר עלינו מלמעלה וחסרונו מכה בנו יום ביומו. אך המסורת שבשמה אמו ואביו מצווים אותנו להמשיך היא: ובחרת בחיים, מתוך שמחה.

סרן דקל סויסה הי״ד בנם של משה וגילה ואח לליטל, עדן ונוי נולד במושב בר גיורא ב-27.2.2000 כ״א באדר א תש״ס ולמד בבית הספר “עין הרים” ובחטיבת “אור” בצור הדסה. בגיל 15 הצטרף לפנימייה הצבאית בחיפה, ולאחר התיכון התנדב לשנת שירות באטלנטה, ארה”ב. בהמשך למד במכינה הקדם-צבאית בעלי, שם העמיק באמונתו ובפיתוח אישי. במרץ 2020 התגייס ליחידת מגלן, סיים הכשרה כלוחם וסמל, והמשיך לקורס קצינים. הוא שירת כמפקד מחלקת טירונים בחטיבת גולני מתוך תחושת שליחות. דקל דגל בשיפור עצמי מתמיד, כשהוא נעזר בספר “מסילת ישרים” ובמחברות בהן כתב על דרכים להתפתח כאדם טוב יותר. ב-7.10, במהלך לחימה, פיקד בגבורה על המוצב תחת אש כבדה, חילק פקודות, פינה פצועים, ונלחם עד טיפת דמו האחרונה. בזכותו המוצב לא נפל. חייליו מעידים כי הוא הציל את חייהם ונלחם בעוז עד הרגע האחרון. דקל עמד במילתו – להחזיר את חייליו הביתה בשלום. גיבור ישראל

סהר הייתה אישיות אהובה על כולם ושוקקת חיים. כל אדם שפגש בה התאהב מיד מסוג האנשים שאי אפשר לפספס כשהם נכנסים לחדר, תמיד התאפיינה בצחוק מתגלגל וחיוך שובה לב סהר קידשה את החיים וחיה אותם במלוא עוצמתם בחייה ובמותה הצילה חיים אנחנו מתגעגעים אליה מאוד המשפחה

יונתן אהרן גרינבלט נולד בירושלים גדל בבית שמש למד בישיבת הסדר נוה דקלים באשדוד התגייס במרץ 2023 לגבעתי גדוד שקד... נפצע בי"ד תמוז ונפטר מפצעיו בכ"א תמוז יוני היה חייל מעולה ! סמכו עליו המפקדים והחברים בלחימה.... היו לו המון פקלי"ם... הוא נלחם תקופה ארוכה מאוד בעזה.... נכנס בכל הכניסות... יוני היה חבר טוב... היה חכם ועדין.... הייתה בו ביישנות עם עוצמה גדולה... יוני לא פחד נלחם באומץ תמיד עם חיוך ותמיד בכיף עם אןירה טובה.... יוני אוהבים מאוד מאוד ומתגעגעים!💔 יוני היה רזה מאוד כמעט לא גייסו אותו כי הוא לא היה במשקל... אבל יוני היה צקלקן...ככה אמרו החבר'ה... תמיד היה לו משהו טעים מנטוס באונו או ציטוס ירוק.... וכמובן קולה...

דר. זכריה הבר ז"ל מאוד אהב את הממתק "מייק אנד אייק", והוא נהג להביא אותו למילואים כדי לחלוק אותו עם הצוות שלו בטנק. זכריה היה תלמיד חכם, חוקר חיטה מבריק, ומעל הכול – אבא,בעל, בן, אח, בן דוד וחבר אהוב על רבים.הוא היה אדם מלא אהבה לזולת, שקיבל כל אדם בחיוך ושאל לשלומו, מתוך רצון אמיתי להקשיב. הוא היה שקדן גדול בלימוד תורה ובמחקר, אך גם ידע ליהנות מרגעים פשוטים של צחוק ושמחה. הוא אהב לצפות בתוכניות קומדיה ורפואה, ולעשות צחוקים עם הילדים. הוא נפל על הגנת המולדת בעזה ב16.01.2024- במלחמת ”חרבות ברזל“. אנחנו מקווים שתהנו מהממתק כמו שזכריה היה נהנה ממנו עם חבריו. פורים שמח ומשמעותי!

דן היה הנגביסט חוד בצוות שלנו ביחידת אגוז. הוא היה האדם הכי טוב שהכרתי. תמיד חייך, תמיד עזר לאחרים, הוא היה כולו טוב ואור. הוא נפל בעזה בתאריך 12/01/2024.

לוחם מגלן, יצא מבית שאן ב7.10 ונלחם בנחל עוז וכפר עזה. אהב לשמוח ,מעורב חברתית. נפל בדרכו לארוסתו חודשיים לפני חתונתו

אליאב שלנו, האיש של טל, האבא של מעין, נגה, עומר ושחר, הבן של פסקל ומרדכי. איש של שלום, נתינה, אהבת אדם והארץ. סגן מפקד פלוגה בגדוד 8207, חטיבת אלון (228) נפל בקרב בדרום לבנון ביום כ”ד בתשרי תשפ”ה (26.10.2024). אליאב היה דמות מופת של שילוב נדיר בין ערכים, אהבה ונתינה. איש משפחה מסור ובעל מדהים. כחבר אמיתי, הוא תמיד היה שם – להקשיב, לחזק ולחבק, את הכל עשה עם חיוך ענק ששבה כל לב. הייתה בו שמחת חיים מדבקת שגרמה לכל מי שפגש בו להרגיש מיוחד. אליאב היה איש של שלום, שחיפש תמיד את הדרך לחבר בין אנשים וליצור אחדות סביבו. הוא שילב באומץ ובגאווה תורה וצבא, ושירת את המדינה מתוך אמונה עמוקה בעם ובארץ. איש של נתינה חסרת גבולות. אליאב וטל היו זוג במשפחתון 6 שנים, לילדים שהיו זקוקים לבית יציב, חם ואוהב. אליאב היה דמות משמעותית מאוד עבור הנערים, הוא שימש להם כאב לכל דבר, והיה חלק בלתי נפרד מחייהם עד יום מותו, וגם אחרי. אליאב תרם כליה לילדה בת 12 שלא הכיר. הוא השאיר אחריו חלקים ממנו אצל כל מי שפגש בו, הן פיזית והן סימבולית, מעצם היותו מי שהוא. זכרו יישאר חקוק בליבנו תמיד, כדמות של אור, כסמל לאחדות, אהבה וגבורה.

אליהו מאיר אוחנה, אלי! אלי נולד בירושלים אך גדל והתחנך בחיפה. את שנות לימודיו העביר בישיבה התיכונית ‘יבנה’, ולאחר מכן העמיק את לימודיו בישיבת כוכב יעקב. כאדם של נתינה, אחריות ואהבת הארץ, בחר אלי בשירות קרבי והתגייס למסייעת שיריון. לאחר שחרורו פנה ללימודי הנדסאי חשמל באוניברסיטת אריאל, בהם שילב את כישוריו המעשיים ואהבתו למקצוע. את אהבת חייו, רוויה, פגש אלי והקים עמה בית חם בעפולה. יחד הביאו לעולם את טוהר, בתם הבכורה. כאשר פרצה המלחמה, היה אלי מהראשונים להתייצב. במהלך הקרבות, בעודו נלחם, נולד בנו השני, יוסף אברהם. אלי הספיק להגיע ללידה ולזכות להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו – רגע של חסד בתוך הסערה. בי”א בטבת תשפ”ד (23 בדצמבר 2023), במהלך פעילות מבצעית במרכז רצועת עזה, נפל אלי בקרב, כשהוא מגן בגופו על חבריו ועל עמו. אלי – אור של שמחה, נתינה ולב ענק החיוך של אלי נצרב בזיכרונם של כל מי שהכירו. הוא היה אדם של עשייה, עם ידי זהב ולב רחב עוד יותר. הוא אהב לעבוד עם הידיים, לתקן, לשפץ, ולתת מעצמו לאחרים. אין ספור פעמים נרתם לעזור לבתי כנסת, עסקים בתחילת דרכם, משפחות שנזקקו – תמיד בחיוך, תמיד בלב פתוח וללא תמורה. המורשת של אלי היא אהבת החיים, רוח ההתנדבות והאמונה הטהורה שבליבו

אביב גלבוע הי"ד נהרג בקרב בעזה בכ״ז בתשרי תשפ״ה (29.10.24) בן 21 בנופלו. אביב גדל בנווה צוף , למד בשנות התיכון ברגבים בגולן -ישיבה חקלאית המשלבת לימודים ועבודה. לאחר מכן, למד בישיבה ביפו . שירת ביחידה הרב מימדית כקלע חוד ונווט ושם היווה דוגמא למצויינות , נחישות , דבקות במשימה ומקצועיות . היה איש מעשה , מלא צניעות וענווה. אביב אהב את ארץ ישראל , עבד בה וטייל בשביליה . היה מחובר לעבודת האדמה מתוך לימוד תורה. יחד איתו נהרגו יהונתן(ג'וני) קרן, ניסים מיטל ונאור חיימוב חבריו לצוות 10. נמשיך את דרכו