שולחים לזכרם

שלו ברנס גיבור ישראל שנפל במלחמת חרבות ברזל בתאריך 7.10 נלחם בקרב הרואי אל מול מאות מחבלים והציל את חבריו לפלוגה בכך שהגן עליהם בגופו . שלו ילד מיוחד , היה תמיד מחבר בין כולם , תמיד מצטיין תמיד עוזר ותורם מעצמו , תמיד דאג לדאוג לכל החברים ולאנשים שהוא אוהב . תמיד התנדב ונתן מעצמו לאחר . ערך החברות הצניעות והענווה היו חלק ממנו הכל דאג לעשות בצניעות ועם נתינה אין סופית ובזכותו אנחנו פה

סמ"ר נווה יאיר אסולין הי"ד לוחם בחטיבת כפיר פלוגת שמשון אשר נפל בהגנה על המולדת בקרב בעזה בתאריך י' מרחשוון התשפ"ה, 10.11.2024 נווה יאיר, בוגר ישיבת אמי"ת בבאר שבע, היה ילד שכולו אור ואהבה. במכתב שהותיר נווה מבקש מאיתנו להיות טובים אחד לשני, סבלניים יותר וחבריים יותר. מוסיף וכותב שאינו מתחרט לרגע וזוהי אף זכות להילחם על האדמה שהוא כל כך אוהב. המכתב המרגש והמלא בעמוד ההנצחה באינסטגרם, הקישור מצורף מטה.

עמיתוש שלנו האיר כל חדר שהוא נכנס אליו. הוא היה הילד הכי מצחיק, שנון ודביל, ואיכשהו הצליח גם להיות חכם. הוא עשה כל דבר בחייו בהשקעה, עד הסוף, בלי פשרות. תמיד נתן את הלב. השקיע בחיילים שלו בתור מפקד מחלקה, השקיע בחברים שלו ובמשפחה, ותמיד נתן תחושה שהוא שם לעזור. בשבעה שלו, קלטנו שמלא אנשים שונים אומרים שהוא היה החבר הכי טוב שלהם. זה רק מראה כמה לב היה בו, כמה הוא ידע לשים לב לכל אדם ולפרטים הקטנים החשובים באמת. עמית שלנו נפל בכ"ד בתשרי התשפ"ה (26.10.2024) בקרב בדרום לבנון, היה בן 29 כשנפל. החיילים שהיו בתקרית מספרים שהוא לא היה אמור להיכנס ראשון למבנה, אבל הוא התעקש להחליף את האדם שהיה בראש הכוח בגלל שיש לו ילדים והוא לא רצה שהוא יסתכן.

21.09.2003-17.09.2024 בתם של יורם ודורית ואחות קטנה ליובל ופלג. אגמי היא ילדה שמביאה אור לכל מקום אליו היא נכנסת, תמיד מוקפת בחברים שלכל אחד מהם מקום מיוחד בליבה הענק , הייתה כתובת לכל עצה - מטפלת בנשמתה. אגם שאפה תמיד למצוינות והמוטו שלה בחיים היה “אפשרי בעולם, אפשרי עבורי”. אגם עשתה שנת שירות בפנימיית “עדנים” ולאחריה יצאה לקורס פרמדיקים אותו סיימה בהצטיינות. לאחר מכן שובצה לחטיבה 401 גדוד 52 שנלחם בעזה. בתאריך ה21.9.2024, ארבעה ימים בלבד לפני יום הולדתה ה-21 נכנסה אגם לרצועת עזה כדי להיפרד מחבריה לפני יציאתה לפקד על קורס הפרמדיקים אך במשימתה האחרונה נפלה והותירה חלל עצום בלב אוהביה. אגם הייתה החיילת הראשונה והיחידה שנפלה במהלך התמרון הקרקעי בעזה.

אורון אחי הקטן ואחיהן הגדול של שירה ולאה אחיותינו. אפיינו אותו החיוך הרחב עם השיניים הלבנות, רוח השטות, האהבה למשפחה ויחד עם זאת הצניעות, האהבה למדינה והמוטו "שהבלתי אפשרי הוא הבלתי מנוסה". אורון בן, אח, גיס, דוד, לוחם וחבר למופת.

יש הרבה מה לספר על הלל הי"ד. לכבוד פורים, החג של "ונהפוכו", נספר על התכונה שלו להפוך כל באסה לחוויה מטורפת. הוא אהב לעזור, התנדב ראשון לכל משימה, ולא הפריע לו לקחת על עצמו מטלות קשות, להפך, הוא שמח שזה לא יפול על אחרים. הלל אהב להיות בעשיה, ועבד גם בזריזות וגם במקצועיות. החברים מהטירונות מספרים שהיה מתנדב לשטיפה הבשרית (מטלה ידועה כמבאסת במיוחד) והופך אותה לחגיגה, עם מוזיקה וצחוקים. בנוסף, איתו העבודה היתה מתוקתקת והיה נשאר להם זמן להנות יחד עם כוס תה ועוגיות "עד חצות".

דניאל שלנו היה ילד של אהבה, עם חיוך תמידי שהפך לדבר שהכי מזוהה איתו. אחד כזה שתוך 5 דקות מתאהבים בו, ושכולם מרגישים שהוא החבר הכי טוב שלהם. דניאלי היה פודי אמיתי- אהב לבשל ולאכול (גם בשעות הקטנות של הלילה...) ילד של משפחה ושמחה שהביא אור לכל מקום שהוא נכנס אליו. הכינוי שלו במשפחה היה חבוצ'י. לפני שנהרג בדיוק חגג שנה של זוגיות עם חברתו אתי, וכבר תכנן והודיע לכולם שהוא הולך להציע לה נישואים בטקס סיום של הקורס קצינים. אנחנו מתגעגעים אליו מאוד ונתגעגע כל החיים

אלוני היה אדם מלא שמחת חיים, הרוח החיה בכל מסיבה או מפגש שמאגד סביבו את כולם. בעל המון חברים ותחביבים שאהב מאוד לתת מעצמו לחברים, משפחה ולאנשים שאפילו לא הכיר :)

רותם לוי היה סגן מפקד פלגה ביחידת יהלום, רותם נפל בקרב בהתקלות עם מחבלים בשג׳אעיה עזה ב18.12.23 ו׳ טבת, בעת שהוביל את חייליו ועמד בראש הכוח הפלוגתי, בן 24 בנופלו. רותם היה נשוי לשהם אהובתו, בן לאסי ומיכל ואח לרועי אדוה ונגה. רותם היה מלא באהבה, אהבת הארץ, האדם והמולדת. רותם אהב את החיים וחיי חיים מלאים בעלי משמעות ושליחות רבה. רותם תכנן להיות רופא, לטייל בעולם, ולהקים משפחה עם שהם אהובתו. בתור מפק״צ לוחמים הטמיע רותם את המנטרה ״אין הר גבוה מידי״ כמשפט שהוביל את חייליו וכביטוי לכך שאפשר להשיג הכל באמצעות עבודה קשה.

עז, לוחם בהנדסה הקרבית, גדוד 610 (פלוגת אדיר), היה קשר מ"פ בין שאר התפקידים שמילא בזמן המלחמה. חבריו סיפרו ש"כולם רצו להיות בנמרה של גרובר, כי שם יש צחוקים וכיף". היה מבשל פתיתים ופסטה בתוך הנמרה, כדי להרגיש קצת טעם שם אוכל-בית. מלא בשמחת חיים, רגיש לסביבתו ואכפתי לחבריו, מלא בביטחון עצמי שהביא אותו לפעול ולהאיר בעולם. נפל ב-ט' בסיוון באסון הנמר"ה ברפיח יחד עם עוד שבעה מחבריו לפלוגה.

אוריאל ז"ל היה אדם חייכן, אהוב ומלא בכישורים. אוריאל נפל בקרב בחאן יונס בט' בשבט, מספר ימים לפני יום הולדתו ה-24. כל מה שאוריאל עשה - הוא עשה על הצד הטוב ביותר, עם חיוך והרבה רצון טוב. אוריאל ז"ל התנדב במספר מיזמים חברתיים וביניהם ארגון 'ידידים' וצוהר, ותמיד דאג למשפחתו ולחבריו. אוריאל היה בשלן ואופה ואהב לפנק את כל המשפחה והחברים שלו ממאכליו. אוריאל פיתח מתכון לעוגיות שוקולד צ'יפס טעימות וממכרות, והשאיר לנו זיכרון מתוק במיוחד. לזכרו של אוריאל אנו ממשיכים בדרכו "תאהבו, תתנדבו ותהנו מאוכל טוב!"

נתנאל מאלון שבות למתן בתיכון ביתק"א. ולמד 4שנים בישיבה גבוה בבית שאן. התגייס ליחידת יהלום היה מקצועי מאד ועשה את עבודתו מעבר למצופה . היה אוהב ואהוב .עוזר לכולם בצינעה וברגישות