רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.

רס"ל שגיא עידן הי"ד לוחם (במיל') מחטיבה 261 גדוד 8208 פלוגה ב' – מחלקה 1, גדל והתחנך בעיר ראש-העין, בן 24 בנופלו.
בנם הבכור של לימור ואבי, אח לאיתי ובן זוגה של גל.
ב-07/10 לפני שקיבל צו 8, יצא שגיא לכוון יחידת המילואים אליה היה שייך מתוך אמונה, עוז, ונחישות שזו משימת חייו – משימת חיינו. בפתק שהשאיר מתחילת המלחמה כתב לעצמו "משימת העל – שמירה על חיי אדם".
שגיא תמיד דיבר בלהיטות על הגורל הקיומי של עם ישראל בארץ ישראל וזה חיזק אותו בחשיבות המשימה במלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על הבית!
שגיא לחם החל מ- 07/10/23 עד שנפל ב- 22/01/24 באסון המילואימניקים, בקריסת המבנים בשכונת אל מעאז'י במרכז רצועת עזה, כאשר הגדוד שלו יצא למשימה של העמקת מרחב ההגנה אל מול יישובי העוטף. זמן קצר לפני סיום המשימה, מחבל ירה טיל RPG על המבנים בהם שהו שגיא ועוד 20 מחבריו למילואים, והמבנים קרסו.
שגיא היה לוחם מוערך ומצטיין שעשה את שירותו כלוחם מתוך תחושת שליחות אמיתית ואמונה שחייב להתגייס לקרבי כדי להיות בחזית ההגנה על המדינה, ומתוך מחויבות פנימית ללקיחת אחריות ואכפתיות שלו כלפי החברה והמדינה.
ב-מרץ 2019 התגייס לשירות סדיר בחטיבת גבעתי, והמשיך לקבע כרס"פ בסיירת. כשסיים את שירותו הצבאי בקבע יצא לאזרחות והצטרף לעבודה באגף הביטחון של "רשות שדות התעופה", שם עבד כמפקד במערך האבטחה והוענקה לו תעודת הצטיינות על השקעה והתמדה במילוי תפקידו באגף הביטחון. על אף שעבד בעבודה המוגדרת חיונית בגינה יכול היה להשתחרר מהמילואים, הוא לא הסכים ואמר "נקראתי למשימה ואני שם עד שאסיים את המילואים". על אף שנפצע במהלך המלחמה חזר להמשיך להילחם לצד חבריו.
שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית וישראלית שלו. הוא היה אדם ערכי שראה את הצורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בן אדם לחברו, עזרה לזולת, במטרה ליצור חברה טובה יותר.
שגיא היה אדם עם נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, הוא תמיד חשב על האחרים לפני שחשב על עצמו. צנוע וערכי, חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחיצתו. וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד בכל שעה ובכל מקום. בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. שגיא רדף צדק ותמיד סייע לחלשים. בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים. בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע. האהבה שלו למולדת בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו לטייל בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.
שגיא, לוחם אמיץ שהגן על המולדת שכל כך אהב באמונה שלמה.

שגיא הותיר אחריו המון לבבות שבורים, אבל, הוא גם הותיר את הנשמה שלו, ואת הערכים שלו ובהם נאחוז לנצח.