המשפחה מספרת

נולד ב- ד׳ ניסן התשס״ד 2004 בישוב ברוכין שבשומרון, שהוריו הקימו בשנת 1999.
נבו היה ילד סקרן, שמח ואהוב כל כך. תמיד חיפש לחקור על מה שרק אפשר:
אם כילד: על בעלי חיים וטבע
אם כנער: על דגים, קנה אקווריום, דג בנחלים ובים, קנה ערכת דייג, טיפל בדגים במסירות.
ואם כבחור בוגר במכינת עין פרת: שם חקר את האמת.

נבו היה איש אמת וחיפש אותה. המכינה הייתה מאוד משמעותית עבורו.
הוא למד שם שנה א׳ וכשהתחיל שנה ב׳ פרצה המלחמה וביקשו מתנדבים להתגייס. נבו היה הראשון במכינה להתנדב למרות שהיה לו כל כך חשוב לסיים עד אוגוסט של שנה ב׳ במכינה. הוא הבין את החשיבות.

נבו היה בחור חכם מאוד וגם חזק וגדול. הוא עבד על זה המון, אימונים ותזונה. בקלות היה יכול להתקבל לכל יחידה שרק רצה. גם בזכות השכל החכם שלו וגם בזכות הכושר שלו. אבל נבו בחר לעשות ״סקר שוק״ לפני הגיוס ולבדוק איפה כל מי שסביבו משרת ומה בדיוק התפקיד והתרומה. והחליט שהוא הכי יתרום בשריון. שם צריך אנשים טובים.

נבו לא שָׂשׂ אֱלֵי קְרָב.
הוא היה עדין. נפש עדינה. אבל הבין את החשיבות של הלחימה בעזה ולכן נכנס. נבו השתתף במבצע ארנון כשעוד היה בהכשרה. הם היו בטנקים שאבטחו את הציר.

רק כדי להבין עוד קצת מי היה נבו,
כשהם יצאו מהמבצע, חברים שלו שלא היו שם שאלו אותו בהתלהבות: ׳איך היה???׳ והוא ברוגע שלו ענה להם שהיה די משעמם ׳חיכינו המון זמן בטנקים, אמרו לנו שמוציאים יהלומים ויוצאים׳
הם לא הבינו במה מדובר…רק ידעו שזה מבצע חשוב וגדול. אבל זה היה נבו. עדין, לא שמח להלחם אלא עשה את זה מתוך שליחות.

בכל פעם שנבו היה יוצא לסופש בבית הוא היה לוקח את האחיינים למשהו כיף, או אפילו סתם בא לראות אותם. הוא כל כך אהב את האחיינים שלו.
לקח את האחיינית הגדולה, תאיר, לשוק ממש לפני שנפצע, וממש שבוע לפני הפציעה שכבר אדבר עליה, בא אחר הצהריים להכין איתם את הלחם שום המפורסם שלו.

בערב שבת חנוכה האחרון נבו בעין נפצע ממאג תקול. לקח לו 4 שעות לדווח למפקד שהיתה תקלה והוא נפצע, רק כי לא רצה להפריע בלחימה.
נבו קיבל שבוע וחצי בבית. שבוע וחצי של מתנה אדירה. הוא ביקש להפגש עם כל המשפחה. מכל הצדדים, חברים. ממש פסטיבל פרידה. עשינו הדלקת נרות חגיגית עם סעודת הודיה גדולה.

ביום רביעי בצהריים, ח׳ טבת בשעה 13:44 הטנק של נבו עלה על מטען רב עוצמה. הטנק עף בגובה 2.5 מטר באוויר והתובה התנתקה מהצריח. נבו עוד היה בהכרה בפינוי אבל לאחר זמן קצר (כשעה וחצי) כבר נהרג.

נבו היה איש של אמת ואיש של שלום.

נבו היה מתקשר כל יום שישי לסבא וסבתא לאחל שבת שלום, יצאנו במיזם לזכרו להתקשר לאהובים עלינו כל יום שישי.

לזכרו תפיצו טוב, ותדעו שגם את יש מחלוקות ודעות שונות אפשר לאהוב ולכבד. כך היה נבו. ❤️‍🩹