המשפחה מספרת

מלאך מבפנים ומבחוץ 😇
בן יקר, אח אהוב ולב ענק שתמיד דאג לאחרים.
רון היה צעיר מבטיח, ערכי ואידיאליסט.
כבר בגיל 17 היה ״שגריר צעיר״ וייצג את העיר לוד ואת מדינת ישראל באו"ם.
לאחר סיום לימודיו התגייס לצבא, שם שימש כעוזר מ"פ בגדוד לוחמי המעברים של המשטרה הצבאית. לקראת סוף שירותו הצבאי נדבק בחיידק בלב, המשיך לשרת עד שהוכר כנכה צה"ל ושוחרר.
בתקופת הקורונה, עבד רון במעבדת חברת "My Heritage" חבריו למעבדה סיפרו כי "רון היה מנהיג וחבר אמיתי, אדיב, אמפתי, חרוץ, תמיד התנדב ראשון לקחת על עצמו משימות נוספות ולעזור לאחרים". בעקבות עבודתו במעבדה, רון תכנן ללמוד הנדסה גנטית ולמצוא תרופה למחלות חשוכות מרפא .
לאחר תקופת הקורונה נסע רון לקאמפ פרלמן בפנסילבניה בארצות הברית וחנך נוער יהודי במשך שלושה חודשים.
הספורט היה חלק משמעותי בחייו. בכל הזדמנות עסק בספורט כזה או אחר, הוא שיחק כדורגל, התאמן בקפוארה, התאמן באגרוף תאילנדי, גלש בים, שיחק טניס, הרים משקולות ושיחק פוצ'יוולי - כדורגל חופים.
רון אהב מאוד בעלי חיים ובמיוחד כלבים והכי הרבה את הפיטבול של המשפחה טייסון.
הצניעות שלו והטוב שלו פשוט מגנט אליו אנשים. ילד גבר שאהב את העולם ודאג לשמור עליו.
כל הזמן דאג להזכיר לכולם כמה העולם יפה ומושלם. רון אהב לטייל עם המשפחה, לשבת עם חברים כל שישי בשקיעות ולצלם נופים יפים.
רון טייל ביותר מ 50 מדינות בעולם וכל פעם שהיה חוזר לארץ היה מחבר בין החברים שהכיר בעולם עם החברים מהבית.
רון היה בחור צעיר , חכם, שנון, ומצחיק שכל עתידו היה לפניו.
"ואהבת לרעך כמוך" היה לו לכלל בחיים.
אפילו ברגעיו האחרונים בחיים חשב איך להציל אחרים ולא את עצמו.

שעה 06:29 - חברים שניצלו ושהיו עם רון ברגע שהתחילו האזעקות, סיפרו שלרון היתה אפשרות לחזור איתם הביתה אך הוא בחר לחזור לשטח המסיבה ולחפש את החברים הנוספים שהגיע איתם.
למרות ניסיונותיהם הרבים לשכנע אותו להציל את עצמו, רון סירב בטענה שהוא לא משאיר חברים מאחור. הוא אמר להם לנסוע ושהוא יגיע אחריהם.
רון התחיל לחפש את חבריו דן אריאל ועומר בן נון. כשמצא אותם, נסע יחד איתם לחפש מיגונית להסתתר. כשהגיעו למיגונית בצומת גמא מערב נכנסו לתוכה וחיכו עד שיסתיימו האזעקות והטילים.
שעה 06:39 בזמן שהם במיגונית נשמעו מבחוץ קולות בערבית. רון אמר לחבריו להסתתר מאחוריו וכשמישהו ייכנס למיגונית הוא יסתער עליו. המחבלים זרקו מבחוץ 3 רימונים לתוך המיגונית.
דן ועומר נפצעו ונפלו על הרצפה. המחבלים נכנסו למיגונית וחטפו את רון. עומר היחיד ששרד סיפר שכאשר רון נחטף הוא שמע את רון מתעמת ונלחם עם המחבלים בחוץ.
רון לכאורה היה חטוף ונמצא כשבוע לאחר מכן ירוי בראשו כ-50 מטר מאחורי המיגונית.
רון הובא למנוחות ב13/10/23 בבית העלמין החדש בעיר הולדתו לוד.
אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה.

"בחיוך כובש נכנסת ללב, אתה עכשיו בגן עדן ולנו נשאר כאב" - זה המשפט שנחקק על קברו.