שולחים לזכרם

טל או בכינויו הרווח "טלפש" שלנו היה קצין מוערך, מפקד שאהב ודאג לחייליו. הוא ידע לדרוש הרבה, אך תמיד היה שם עבורם. מוביל ומחזק. חייליו העריכו אותו כל כך. אבל עוד לפני שטל הפך להיות חייל מצטיין וקצין מוערך, הוא היה ילד קסם, ילד של ערכים וכבוד, אח מפנק ומפרגן ובן זוג הכי אוהב שיש. כזה היה טל – מתובל וגדוש בכל הטוב הזה, מלא אהבה, אכפתיות, דאגה ונתינה לזולת. הייתי רוצה לספר עוד ועוד אבל אין מספיק שורות לתאר את האדם שאבדנו וכה חסר. תבקרו בדף איסנסטגרם או בטיקטוק להתרשם עוד קצת remember_talpash@

שירה שירתה בסיירות של מגב, תמיד רצתה לעשות שירות משמעותי, אהבה מאוד לבלות עם חברות, לעשות קניות, לפני שהתגייסה הייתה בלרינה מקצועית. אהובה על כל קרוביה ומלאת חיים❤️

אבא שלנו היה אדם מיוחד במינו, בעל אוהב לנטע ואבא מסור וקרוב לידידיה הודיה רחלי רעות טליה יהונתן ושירה חם אהוּב לניצן ואביחי וסבא מאוהב ליהב המדהימה אילון היה בן אדם רגיש ונעים עם אמת פשוטה ואהבה גדולה לתורה וארץ ישראל ילד מכבד ונותן להורים שלו בת שבע וגיורא ומחנך משכמו ומעלה לכל התלמידים שלו המשפט שהוא השאיר לנו זה ״תמשיכו לעשות טוב בעולם״ וזאת בדיוק הייתה דרך החיים שלי מתגעגעים אליו ככ

תומר נולד בחיפה, היה לוחם בגולני בגדוד 51 ונפל ב19.09.24 במהלך מארב בגבול לבנון מירי נ״ט בשטח פתוח.תומר היה מנהיג וכריזמטי ובגלל זה בחרו בו להיות מפקד כיתה למרות שלא יצא לקורס מכים הוא היה צריך לצאת חודשיים לאחר המקרה. תומר היה חבר טוב ואח לנשק בן אדם שאהב לתרום ולעזור ולעשות טוב והוא לנצח יהיה חלק מאיתנו ובלב שלנו. יש משפט שהוא נהג לומר ״אתה הלא כבר יש לך עכשיו לך תשיג את הכן״💛💚💛💚

עמית היה בחור מקסים וערכי, בן 29 בנופלו, בן לציונות הדתית. בחור שאפתן, שאוהב את החיים, אהוב על חבריו ומשפחתו וגם חכם ומוצלח מאוד. נפל לפני כארבעה חודשים, בקרב הירואי בלבנון כמפקד נערץ, בשעה שהגן על חייליו.

יאיר היה מנהיג יזם בנשמתו ואם כל זה לקח הכל ברוגע . הוא אהב להנות ולתת מעצמו לאחר .יאיר כיבד מאוד את הוריו והיה אור בבית

לוחם בחטיבת גולני, גדוד 13, טורפי הלילה. ילד זהב עם נשמה ענקית שהצניעות, הענווה ומסירות הלב היו נר לרגליו. אוהד הפועל תל אביב בלב ובנשמה. בן 20 בנופלו. "כל עוד זוכרים אותי - אני חי"

דביר גיבור ישראל, לוחם גדוד 51 בגולני שנהרג בגבורה בשבת שמחת תורה בבוקר בבסיס מו״פ דרום שעל גבול עזה בעודו סופג מטען שהונח על המיגונית ובכך הציל את חיי 2 חבריו. דביר הקפיד על כיבוד הורים ולכבוד יום הולדתו הפכנו את היום הס. ליום כיבוד הורים לאומי. דביר תמיד שם את חבריו לפניו ודאג להם. ואהבת לרעך כמוך היה נר לרגליו. הרוג מלכות

אביב הייתה הדוגמא למהי ענווה, תמיד עזרה לאחרים ללא קבלת תמורה. כמה ימים לפני מותה התגלה לנו שהיא תורמת מעשר מהמשכורת הצבאית שלה. היא תמיד ראתה אחרים לפני שראתה את עצמה. היא תמיד הייתה אומרת ש״הכל חוויות בדיעבד״.

״לא מחליף את החיים שלי בחיים״ זה היה המוטו שלו, גם ברגעים האחרונים הוא העדיף להקריב את חייו מאשר את חיי חבריו ושאר העם ודאג להמשיך את חייהם של עוד 5 אנשים ע"י תרומת איברים.

" אתה לא באמת מסוגל להתכחש לאור שבך, תמיד תמיד הוא שם" איתי היה מפקד טנק בחטיבה 401, גדוד 46, פלוגה ג', נפל בקרב ברפיח ב 11/10/24, ערב יום כיפור תשפ"ה

זהו סיפורו של סמ"ר הַלל סולומון הי"ד. הלל, בנם של רונית ומרדכי ואח יחיד לארבעת אחיותיו. נולד בנר שני של חנוכה 1.12.2002 וגדל בעיר דימונה. כשהלל נולד הוא הביא איתו אור ושמחה אל תוך המשפחה. הלל היה ילד צנוע ועניו, טובת האחר תמיד הייתה לנגד עיניו. מגיל צעיר כולם קראו לו משכין שלום כי הוא תמיד חיבר ואיחד בין כולם, בסביבתו אין דבר כזה שמישהו נשאר לבד. הלל קיים בחייו מצוות רבות בדגש על "כבד את אביך ואימך" ו"ואהבת לרעך כמוך". ידע לתמוך, לעודד ולהרים את כולם, בצניעות ובשקט העוצמתי שלו הוא סחף אחריו את כולם. כל חייו הלל התרחק מריכולים ולשון הרע, עסק בעשיית טוב ונתינה לאחר ללא תנאים. ידע לראות את הטוב בכל אדם ובכל סיטואציה שבה היה. הלל תמיד שאף להתקדם ולהשתפר, לא נתן לשום אתגר לעצור בעדו והצטיין בכל דבר שעשה. דאג לזכור ולהזכיר לכולם אף פעם לא לוותר, אם יש רצון אז הכל אפשרי! כדרכו: "אל תעצור כי אתה עייף, תעצור כי הצלחת לנצח". מגיל צעיר הלל ידע שהוא רוצה לשרת בקרבי ולהגן על העם שלנו. לקראת סיום התיכון הלל קיבל הצעה להמשיך לימודים יג- יד ולדחות את הגיוס אך הלל בחר קודם להתגייס לשירות בקרבי כמו שתמיד חלם ותיכנן לאחר השחרור ללמוד כמו שרצה. ביום 16.8.2021 הלל התגייס לגדוד צבר בחטיבת גבעתי ושירת כנגביסט חוד. במהלך שירותו הקרבי הלל הפגין מעבר לכוח הפיזי, כוחות מנטליים עצומים. עשה מעל ומעבר למוטל עליו כדי לעזור לכולם ותמיד עם חיוך על הפנים. בפרוץ המלחמה, 7 באוקטובר, הלל יצא מהבית בגבורה וללא היסוס כי ההגנה על העם והארץ שכל כך אהב היתה לנגד עיניו. כבר באותו היום הלל נלחם בכפר עזה יחד עם חבריו במטרה לטהר את הקיבוץ ממחבלים, לשחרר את התושבים שהיו נצורים בביתם ולהציל חיים. ב- 27 באוקטובר החלה הכניסה הקרקעית לעזה והלל וחבריו היו מהראשונים שנכנסו והובילו את הלחימה בעזה. כל זאת עם אמונה חזקה בקב"ה, במטרה להשיב את החטופים, את השקט והביטחון למדינת ישראל. ומאז הם נלחמו ללא הרף עד לבוקר יום שלישי 31/10/2023, בו פגע בנמר שלהם טיל נ.ט. הלל נפל בקרב בצפון רצועת עזה באסון הנמר יחד עם עשרה מחבריו כחודש לפני יום הולדתו ה- 21 וכ- 5 חודשים לפני שחרורו מצה"ל. הלל היה אדם עם שמחת חיים, אהבה עצומה וערכי נתינה ללא תנאים, כל חייו פעל בדרך שבה: "קודם כולם ואחר כך אני" וזו חלק מהמורשת שהשאיר אחריו.